יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

הבירור של תקומה, חלק ד': סיבוב פרסה?

המעקב נמשך: בראיון לעיתון בשבע אומר נפתלי בנט שהוא מוכן להתפשר עם תקומה על מנת שהם ירוצו ביחד. אורי אריאל דוחה את האשמה וזורק אותה חזרה על בנט ומספר 4 במפלגה מציג דעה נוספת. האם כל זה קשור לרעיון של נתניהו להורדת אחוז החסימה || פרק רביעי בסדרה.

מרדכי שטכלברג || אקטואליה

נפתלי בנט בוועידת האיחוד הלאומי (צילום: הלל מאיר)
כאשר נתניהו הודיעה לפני שבועיים על כך שהוא שוקל להוריד את אחוז החסימה, הוא לא הלחיץ רק את דרעי, אלא גם את יתר מפלגות הקואליציה. דרעי חושש מכניסתו של אלי ישי, יהדות התורה חוששת מפילוג פנימי, ליברמן חוקק את החוק, כחלון מפחד ממפלגות נישה חדשות שיקחו לו מנדטים, ובנט מפחד מריצה נפרדת של תקומה.

גם אם בתוך ליבו בנט מקווה שתקומה יעזבו את הבית היהודי, כל עוד אחוז החסימה נשאר על מקומו, אין לו באמת ממה לפחד מתקומה. אבל הורדה של אחוז החסימה עלולה לגרום לציבור לתת לתקומה את תמכתם כי החשש שהקולות ילכו לפח ירדו משמעותית.

לא מן הנמנע שזה אחד ההסברים לראיון שהתפרסם השבת (פרשת וירא) בעיתון בשבע שבו מביע בנט על הרצון שלו לרוץ ביחד עם תקומה גם בבחירות הבאות. הבחירה בפלטפורמה של בשבע היא ברורה, פניה לציבור החרד"לי שתקומה מכוונת אליו. אליהם מכוון בנט את האמירה על ריצה משותפת ושאפילו הוא מוכן לשקול ויתור על הפריימריז בשבילם, למרות שהוא חושב שזה לא נכון. כך מציג בנט לציבור את הצעדים מרחיקי הלכת מבחינתו שהוא מוכן לעשות למען שלמות הציונות הדתית.

לדבריו של בנט בראיון הוא כבר קיבל את ההכרעה הברורה ששתי המפלגות צריכות לרוץ ביחד. "אם הציונות הדתית תהיה מאוחדת נוכל להנהיג את המדינה". 

אם עד עכשיו הצטייר בנט כמי שמוכן לוותר על האיחוד, מגיעה הראיון הזה שבו הוא מנסה להוכיח הפוך, שהיד שלו היא זה שמושטת לשלום. את הסיבה כבר הסברנו בעבר, מי שיפלג זה יתנקם בו כי הציבור אינו אוהב את ההתפלגות הזאת ומי שאחראי עליה עלול לשלם על כך בקלפי.

לשאלת המראיינים, עמנואל שילה ועפרה לקס, למה ההסכם לא נחתם עד עכשיו? עונה בנט שיש שיח עם החברים באיחוד הלאומי והוא חושב שבסוף הכל יהיה בסדר ובסוף שתי המפלגות ירוצו כמפלגה אחת.

זאת הסיבה לכך שבאותו הבוקר שבו פורסם הראיון (חמישי) כאשר נתנו לאורי אריאל להגיב ברדיו גלי ישראל על הראיון שפורסם בבשבע הוא  מהר להגיד שהוא בעד ריצה משותפת אבל האשמה היא על הכתפיים של בנט ולא עליהם. לפי דבריו של אריאל בראיון הוא לא מתרשם מהדיבורים אלא הוא מחכה למעשים. לדבריו, "כבר היה סיכום עם בנט לסגור את העניין הזה סופית עד חצי שנה אחרי הבחירות וכבר עברו שנתיים וחצי, היום גם סיכומים אחרים שצד אחד לא עמד בהם וזה לא האיחוד הלאומי - ההצהרה הזאת תיבחן במעשים".

אז מה יהיה הלאה?
כל עוד הבחירות לא נראות האופק, הקרב בין המפלגות ימשך וכל אחד ינסה להגיע להסכם שהוא רוצה ומצד שני להראות שהוא זה שרוצה את האיחוד והצד השני את הפילוג. רק כאשר יתקרבו הבחירות והתמונה תתחיל להתבהר מה אם שאר מפלגות המין ואם יש לתקומה בית אחר לחבור אליו, רק אז יתחיל הלחץ, גם מהציבור ומהרבנים, לסגור את הדברים.

ועוד הערה לקראת סיום -
אחד מהקרואים שקרא את הפרקים הקודמים של סדרת הכתבות שפורסמה כאן, פנה למספר 4 בתקומה, נחי אייל, ושאל אותו לגבי הדברים שנכתבו בסדרה. וכך הגיב אייל: "במפלגת תקומה יעשו הכל על מנת להמשיך ולרוץ ביחד עם הבית היהודי גם בבחירות הבאות, וזאת המטרה כרגע. אם היחסים בין המפלגות יהרסו אז בתקומה ינסו ליצור מפלגה גדולה שתאחד בתוכה גם את אלי ישי וגם את החבר'ה של בן ארי".

וכעת נחזור לאותו הראיון של בנט בבשבע. בראיון מביע בנט תקווה שהקואליציה עוד תחזיק מעמד זמן רב ושאין בחירות בקרוב. התקווה של בנט מובנת, הוא רוצה לסיים קדנציה ולהמשיך את העלייה של הבית היהודי בסקרים, אבל זה גם ימשוך את הזמן עד שצריך לקבל את ההחלטה מה עושים עם תקומה.

והמעקב נמשך...

חלקים קודמים:

יום ראשון, 1 באוקטובר 2017

כולנו נוי שטרית

סיפור הזיגזג של נוי שטרית, היהודייה שהתאסלמה, מזכיר סיפור אחר מאוד מוכר. גם בו יש נפש שכמהה לחזור לדרך הישר, אבל יש מי שמנסה למנוע את זה ממנה בכל מחיר || טור ליום שאחרי היום הקדוש.

מרדכי שטכלברג || עולם הישיבות

רגע החזרה בתשובה. נוי שטרית עם בנצי גופשטיין (מתוך הדף של גופשטיין)
רבים מאיתנו שמחו מאוד בערב ראש השנה לראות את התמונות של נוי שטרית, אותה הבחורה שהתחתנה רק לפני כחודש וחצי עם ערבי בהר הבית, שבה בסיוע של ארגון להב"ה ליהדות. הסרטון שלה יחד עם  יו"ר הארגון, בנצי גופשטיין, מקבלים יחד עול מלכות שמיים מול ארון הקודש הפתוח, זכה ללא מעט עניים דומעות מהתרגשות מהמראה של עוד יהודייה שחוזרת הביתה. 

אבל כגודל השמחה כך גם הייתה גודל האכזבה לגלות בתחילת השבוע שעבר שבמהלך ראש השנה היא העדיפה לחזור אל אותו הערבי שרק כמה ימים קודם לכן היא סיפרה שהוא שיקר לה והתעלל בה. הפעם היא שבה אליו אחרי שהיא יודעת מי הוא באמת ולמרות השקרים שלו וההתעללויות שהיא עברה שם, היא החליטה שהרגש גובר והיא רוצה לחזור אל החיים האלה.

הסיפור הזה הוא בהחלט סיפור תמוה, הרי כמה ימים לפני כן היא סיפרה כמה היה רע לה והיא קיבלה על עצמה לחזור ליהדות, וכבר תוך פחות משלושה ימים היא כבר שוב נופלת אליו חזרה. אבל בעצם סיפור הזיגזג של נוי הוא בעצם הסיפור של כולנו. 

אתמול, בבית הכנסת, אחרי שעות של תפילה, עמדנו מול ארון הקודש הפתוח והמלכנו על עצמנו את הקב"ה בלב שלם. רק כמה שעות לפני כן, בתחילתו של היום הקדוש פרטנו בתפילה זכה את החטאים שלנו ובאמת ובאמת האמנו שזה רע לנו ומעכשיו באמת נשתדל שלא לחזור אל אותם החטאים. אבל לכל אדם (ואני כמעט שלא מסתכן כאן בהכללה גסה) יש את החטא הספציפי שהוא נשאב אליו למרות שהוא יודע שזה רע לו. לאחר מכן כשהאדם תופס את עצמו הוא נשבע לעצמו שיותר הוא לא יחזור לעשות את החטא הזה, אבל כמה ימים לאחר מכן, שוב היצר מתגבר ושוב זה שואב אותו בחזרה לשם. וחוזר חלילה.

זוהי חלק מהתמודדות שעובר האדם. אם היינו מצליחים לתקן מיד כל פגם שיש בנו, אז לא היה לנו התמודדות בכלל. אבל אותה ההתמודדות היא חלק בלתי נפרד מעבודת ה' שהאדם צריך לעשות בחייו. זה חלק מהתהליך שהאדם עובר פה בעולם הזה. יש כאלה שמדובר אצלם בהתמודדות קטנה, ויש כאלה שההתמודדות שלהם היא גדולה הרבה יותר.

לכן, רגע לפני שאנחנו מסתכלים על הסיפור של נוי, אנחנו צריכים להבין שזאת התמודדות שלה. יש לה פה משהו שהיא אוהבת, הרגש שלה דוחף אותה לשם, למרות שהיא יודעת כמה זה רע ומזיק לה. אבל כרגע הרגש הוא זה שגובר, הוא דוחף אותה לעשות את הדבר הזה. אבל גם לה, בדיוק כמו לנו, יש עוד את הפתח לשוב בתשובה שלמה ולהתגבר על אותה הנקודה אצלנו.

שנזכה שכל אחד יצליח לכבור על אותה הנקודה שמצריכה תיקון אצלו, בדיוק כמו שהתפללנו וכל כך רצינו אתמול.

יום שני, 25 בספטמבר 2017

הבירור של תקומה, חלק ג': חלומות מתוקים

אם עד עכשיו דיברנו על כך שאורי אריאל הוא זה שדוחף לפירוד ואילו סמוטריץ יושב על הגדר, בתקופה האחרונה אנו רואים שגם זה במגמת שינוי. הדיבורים על ריצה נפרדת כבר נהיו רציניים, אבל ממש לא מציאותיים || פרק שלישי בסדרה.

מרדכי שטכלברג || אקטואליה


בא מבית תורני. ח"כ בצלאל סמוטריץ
כנראה שח"כ בצלאל סמוטריץ' ממש בונה על כך שאנשי הציונות הדתית לא נחשפים לעיתונות החרדית. אחרת אין הסבר הגיוני למה בחר סמוטריץ' להגיד את המשפטים הבאים מתוך ראיון שקיים העיתון החרדי 'בקהילה' שהתפרסם בשבת פרשת דברים לפני כחודשיים. הראיון שפורסם אז בעיתון הורכב מנציג מכל מפלגה דתית לרגל סיום מושב הקיץ של הכנסת, ולצידו של סמוטריץ' ישבו לראיון גם ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) והח"כ הטרי מיכאל מלכיאלי (ש"ס).

כאשר המראיין, יצחק פלדמן, שאל את שלושת הח"כים על המושב שעמד בסימן מאבקי דת ומדינה הדגיש סמוטריץ' לקראת סוף דבריו שבאופן אישי הוא בא מבית תורני ודעותיו קרובות לציבור החרדי למעט הנושא של ארץ ישראל שבנושא הזה הדעות חלוקות.

תשובתו של סמוטריץ' גרמה למראיין לעזוב רגע את שני המרואיינים האחרים ולהתמקד ביחסים בין תקומה לבין מפלגת הבית היהודי על רקע המשבר בין המפלגות. גם בתשובתו לראיון הזה מתרכז סמוטריץ' על הנושא של האידאולוגיה שהיא זאת שמפריע לאיחוד המלא בין המפלגות, וכן על הרצון של בנט להיות מפלגה כלל ישראלית ולא מפלגה דתית. אבל אז הוא מוסיף עוד משפט מעניין שמראה בפעם הראשונה גם על הרצונות שלו לפרוש מהבית היהודי במידת הצורך. וכך הוא מצוטט: "אז אני אומר ברור, במקרה כזה (שלא נגיע להסכמות עם הבית היהודי מ.ש) תקום מפלגה ימנית לצד הבית היהודי ויש סיכוי שהיא תקבל יותר מנדטים מבנט" עד כאן שבריו. תזכרו את המשפט הזה, כי עוד נחזור אליו. אבל אם נחזור לדבריו אז במשפטים הבאים מסביר סמוטריץ' שהסיבה לכך היא שמפלגה כזאת שלא פונה לציבור הדתי, תתרסק.

ואז מגיעה עוד שאלה של המראיין בנושא האם נכונים הדיבורים שבמידה ואתם נפרדים אלי ישי חובר אליכם? וגם כאן ממשיך סמוטריץ' להפתיע: "אלי ישי יכול להצטרף. אנחנו מקבלים את כולם. אבל הוא צריך לזכור שזו תהיה מפלגה ציונית. לא מפלגה של אלי ישי. אני לא אעזוב מפלגה אחת כדי להקים שוב מפלגה שאיננה ציונית".

אם עד עכשיו דיברנו על כך שאורי אריאל הוא זה שדחף אז, ודוחף היום, את הפרידה מהבית היהודי ואילו חברו למפלגה, סמוטריץ', עוד יושב על הגדר בכדי לבחון את הדברים, נדמה שגם הוא מתחיל להכין את הקרקע ליום שאחרי. ואם עד עכשיו חשבנו שרק אורי אריאל מלא בתקוות מוגזמות ומדבר בראיונות לכלי התקשורת השונים על כך שהם יעברו את אחוז החסימה במידה של ריצה נפרדת, אז גם פה סמוטריץ' התקדם שלב שבו הוא רואה מציאות שבה הם עוקפים את הבית היהודי במספר המנדטים שלהם.

וזה מבחינתם לא תקוות, אלא מה שבאמת יקרה ביום הבחירות. 
בראיון לעלון השבת 'שביעי' שפורסם לפני כחודש (שבת פרשת ראה) הראה אורי אריאל בדבריו עד כמה הם מאמינים בכך שהם יעקפו את הבית היהודי. לדברי אורי אריאל כשנשאל כמה לדעתו הם יקבלו במידה וירוצו בנפרד הוא ענה שהם יקבלו 15 מנדטים. כן קראתם נכון, 15 מנדטים למפלגה שבבחירות האחרונות כלל לא הביאה את הקהל שלה להצביע לבית היהודי וכן למפלגה שמציבה תנאים מרחיקי לכת יחסית למקומה, למפלגות אחרות במידה וירצו להתאחד איתם.

אסור לחזור לאחור. הפרסום של תקומה (מתוך דף הפייסבוק שלהם) 
וכאן אנו חוזרים לאותו משפט שזכרנו ממקודם. גם בפרסום שלהם הם מציגים תחת הכותרת 'בנט, אסור לחזור לאחור' מצג של בחירות 2009 שבו הבית היהודי הגיעו לשלושה מנדטים ואילו האיחוד הלאומי זכה לארבעה מנדטים. הפרסומת פה היא כפולה, כי המטרה שלהם היא לקרוא לאחדות מלאה בין הפלגות וכמה ריצה משותפת נפרדת עוללה להזיק. אבל מעבר לכך, בנסתר, זה גם בא להגיד 'כבר הובלנו עליכם פעם אחת, אנחנו נוביל עליכם פעם נוספת'.

האם גם סמוטריץ' ואריאל מבינים כמו כל אחד מאיתנו שהם עדיין רחוקים מאוד מלהגיע למצב שבו הם עוקפים את בנט, ובוודאי מלהגיע ל15 מנדטים? כנראה שכן, הם לא מנותקים בכלל מהמציאות ומהציונות הדתית. גם כל מה שהם יטענו נגד בנט יוכלו לענות להם שהם היו שותפים מלאים שלו למפלגה ותמכו בו (כמעט) לאורך כל הדרך. אלא שהם מבינים שבשביל להתחיל בכלל להשיג תמיכה ציבורית מנימלית הם צריכים להציג דבר ראשון יכולות גבוהים. רק שהם שכחו דבר חשוב - שזה יהיה גם ריאלי.

עוד דבר חושב שהם שכחו זה שכבר יש כמה מפלגות שמתמודדות על הנתיב שמימין לבית היהודי. יחד, עוצמה יהודית (שעדיין לא ברור האם הם יחדשו את הבלוק טכני ובאיזה אופן), וגם מפלגת 'זהות' של פייגלין שאולי לא רצה על המצע הימני, אבל היא לוקחת ממנו לא מעט מצביעים פוטנציאלים. מה שאומר שגם האלה שרוצים יותר ימינה מהבית היהודי יתפלגו עם הקולות שלהם בין המפלגות השונות שרצות על התווך הזה. מה שיצריך את תקומה, שאף פעם לא רצה לבד כמפלגה בודדת, למצוא מפלגה להתאחד איתה על מנת שהם באמת יצליחו לעבור את אחוז החסימה. אז על הסיכוי להתאחד עם עוצמה יהודית, כבר דברנו, זה לא יהיה פשוט אחרי שבתקומה זרקו אותם בעבר. אבל גם אמירה יהירה כמו שנאמרה לגבי אלי ישי על מי מתאחד עם מי ועל כמה הוא ציוני - זאת לא יריית פתיחה מוצלחת למו"מ עתידני על ריצה משותפת בבוא העת.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

חלקים קודמים:

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

קאנביס, ליגליזציה או לא?

בשנים האחרונות אנו עדים לתנועה די גדולה של ארגונים פוליטיים משני צדדי המפה שמטרתם ליגליזציה של עישון (ולפעמים גם גידול) קנביס, אז האם הם צודקים?

ראובן בן זאב || בריאות


אז מה זה בדיוק קנאביס והאם הוא בריא / לא מסוכן כמו שאותם ארגונים אומרים לנו, או שהוא מסוכן כמו שהסבתות שלנו מזהירות?

לצמח הקנביס ישנן, או עדיף לומר היו, המון שימושים משחר ההיסטוריה, משימוש בסיבים בשביל ליצור חוטים דרך מיצוי שמן המפ (Hemp oil), ועד לשימוש כסם או תרופה (drug), כיום הצמח בעיקר משמש ליצור 2 סוגי סמים: מריחואנה המיוצרת מהעלים,  והחשיש המיוצר מזרעי הצמח.

אז בואו נתמקד בשימוש שלו כתרופה/סם (drug), בצמח הקנביס יש 2 סוגים עיקריים של מולקולות: THC וCBD , בעוד שהTHC הוא פסיכואקטיבי (גורם להזיות), הCBD הוא אנטי- פסיכואקטיבי. לצמח הקנביס יש 3 משפחות מקוריות והמון סוגי הכלאות, לכל אחד מהם "איזון כימי" (אחוזי THC וCBD ), 


אז מה המריחואנה עושה? 

כמה דקות אחרי שמעשנים את המריחואנה מופיעות ההשפעות, משך פעולה כשעתיים שלוש בעישון, בתקופה האחרונה התחילו "לקחת" את הסם בלעיסה או בליעה – שמים בעוגיות/עוגות – לוקח יותר זמן להגיע למוח, עד 45 דקות. (ככל שלוקח יותר זמן להגיע למוח, ההשפעה פוחתת). השפעת הסם, ה"סוטול" בא לידי ביטוי בפרצי צחוק, בהרגשת הקלה ועליזות – באמירת דברים שלא נאמרים, בטשטוש ובחוסר שיווי משקל, ההשפעה מאוד דומה לאלכוהול ולכן רצוי שלא לבצע מטלות מוטוריות כל עוד הוא פעיל. לאט לאט הסימנים מתחלפים בהרגשת כבדות ועייפות.

אחר שהבנו מה עושה המריחואנה בואו וניגע בכמה מיתוסים שתומכי הליגליזציה הכניסו לנו לראש:
מיתוס 1: מריחואנה בכלל לא ממכרת!!!
      · לא נכון. מחקרים בעולם מצביעים על יותר ויותר משתמשים המגלים תסמיני התמכרות.
      · צריך לזכור שאחוז החומר הפעיל במריחואנה מגיע כיום עד 10 אחוזים. לעומת 1-3 אחוזים בעבר.
     · כאשר מנסים להיגמל קיימים סימפטומים של גמילה כגון: תנועתיות מוגברת, קושי להירדם, בחילות, ממש כמו בסמים קשים (הרואין לדוגמא).
      · ניקוטין קיים גם בעישון מריחואנה, מה שאומר: ממכר לפחות כמו סיגריות

מיתוס 2: הרי כל/רוב התלמידים משתמשים וזה לא מפריע להם!
   · לא נכון. כל המחקרים והסקרים שנעשו בארץ בשנים 1998-2001 מצביעים שלא יותר מ-10.5% מהתלמידים הנורמטיביים צרכו את החומר.
     · אין בנמצא סקרים עם ממצאים אחרים.

מיתוס 3: עישון מריחואנה עוזר לריכוז!!!!!

פה ההוכחה דורשת קצת ריכוז, הקדמה: בצמח המריחואנה ישנם כ40 סוגי קנבואידים (כגון THC, AEA, CBD) הקנבואדים הם אסופת כימיקלים טבעיים הפעילים נוירולוגית, מה הם עושים?

מריחואנה מורידה את הפעילות של ההיפוקמפוס (להיפוקמפוס יש תפקיד חשוב ברכישת זכרונות חדשים ובפעולת הזיכרון לטווח קצר) ולכן יש פחות זיכרון ולמידה בזמן לקיחת הסם ועד 4-6 שעות מהשימוש. הבעיה היא שהTHC נשאר בזרם הדם חודש וממשיך להשפיע על המוח ולהפריע לפעילות התקינה של ההיפוקמפוס.
   · קנבואידים (כגון THC) גורמים לפחות קישורים בין נוירונים, קרי פחות למידה.
   · קנבואידים מעכבים יצירת פוטנציאל פעולה בנוירונים מרקמת ההיפוקמפוס.
   · לקחו תאים בהיפוקמפוס ושפכו עליהם THC וראו שיכולת הזיכרון שלהם ירדה וזה בחשיפה חד פעמית.
  · אנאנדאמיד (AEA) הוא החומר הטבעי במוח שנקשר לרצפטורים שאליהם נקשר ה THC – החומר הזה ממתן את הפעילות של ההיפוקמפוס.
   · בדקו גם בעכברים שחשפו אותם ל THC וראו שיכולת הזיכרון והלמידה שלהם ירדה.

אז מה בפועל כל זה אומר? 
בתקופת ההתבגרות המוח פלסטי ומתפתח. קנביס גורם להפרעה בהתפתחותו ובכושר הלמידה של המוח, בני נוער שהשתמשו בקנביס לפני גיל 17 הישגיהם היו נמוכים יותר מחבריה, זה  בגלל ההשפעה של המריחונה על האונה הפרונטלית אשר ממשיכה להתפתח עד גיל 21-25.

מיתוס 4: מריחואנה מסוכנת בדיוק כמו עישון ואלכוהול!!

יחד? אולי, לא מצאתי מחקרים השוואתיים (אין מספיק מחקרים בתחום המריחואנה כסם)
ועכשיו לטענה המרכזית של התומכים בליגליזציה: המריחואנה לא גורמת למוות לעומת סמים אחרים.  

אז דבר ראשון היא כן, גם אם לא הרבה, אז למה אנחנו לא שומעים על כך? ההסבר הוא פשוט: מכיוון שהסם הוצא מחוץ לחוק לפני כל כך הרבה זמן (באזור 1930) אין פשוט מספיק מידע ומחקרים. לעומת סיגריות ואלכוהול שלגביהם ישנם המוני מחקרים הבודקים את אחוזי ואופן גרימת המוות, לגבי מריחואנה עדיין אין מספיק נתונים, מאוד יתכן שחלק מהאנשים שמוגדרים כמתו מעישון, ת"ד וכד' מתו למעשה מעישון מריחואנה.

מחקר התנהגותי בבן גוריון בדק יכולות נהיגה של אנשים תחת השפעת קנאביס לבין אנשים רגילים, תוצאה: האנשים תחת ההשפעה נהגו בממוצע הרבה יותר לאט ממי שלא היה תחת ההשפעה, ופי 6 יותר תאונות בקבוצה תחת ההשפעה, כלומר: נוהגים יותר לאט ומתנגשים יותר

ולסיום: הרבה חולי בריאות הנפש עישנו קנביס בעבר, כלומר יש קשר בין חולים פסיכאטריים לבין מעשני קנביס רק לא יודעים מה גורם למה, האם הקנביס גורם לבעיות נפשיות או שאנשים עם בעיות נפשיות נוטים יותר לעשן קנביס

אז אתם בעד ליגליזציה? נגד? אשמח לשמוע מכם בתגובות פה ובפייסבוק סיבות למה אתם בעד או נגד.

----
הכותב היינו סטודנט שנה שלישית בחוג למדעי הסיעוד

יום שני, 18 בספטמבר 2017

בירה: היא עם האוכל, או האוכל איתה?

השבוע ב"הלוגם באבנים": סקירה רחבה של סוגי הבירה, מהפילזנר המרירה והקלילה עד הסטאוט השחורה והמפתיעה. 



צחי קנטור || יין ומסעדות

אחרי שבשבועות האחרונים עסקנו בתהליך יצורה של הבירה ובאופני ההובלה וההגשה שלה, היום נעלה על נס את מגוון הסגנונות יוצא הדופן של הבירה. כבר רמזנו לחלוקה הכללית בין סוגי הבירה (אֵייל ולָאגֶר) בפוסטים הקודמים, והיום נגדיר את ההבדלים שביניהם ואת הסגנונות השונים.

סצינת הבירה הארצישראלית התפתחה מאוד מאז שלטו על השוק הצמד: מכבי וגולדסטאר. בזמן שמכבי אפיינה את עצמה בפרסום ובקמפיינים כבירה עם קלאסה בינלאומית, גולדסטאר העדיפה למתג את עצמה כבירה גברית ופרסומותיה המתגרות (ובעלות הגוון השוביניסטי, אם תרצו) מעוררות את כעסו של הציבור, מה שמוביל לחשיפה רבה.

בשנים האחרונות, השווקים והסופרים בישראל מוצפים במותגים מיובאים שרוב הישראלים נפגשו איתם עד עתה רק בטיוליהם לחו"ל. בעשר השנים האחרונות גם טרנד מבשלות הבוטיק עולה כפורח בארץ, ולמרות רפורמת מיסוי האלכוהול שהנהיג יאיר לפיד בשבתו כשר האוצר נדמה שהתעשיה רק ממשיכה לצמוח ולשגשג. בתי עסק רבים מתחילים להציע מגוון רחב של סוגי בירה, וכמו שציינו בפוסט הקודם - גם מסעדות ובתי קפה פתחו את שעריהן לסוגים חדשים של בירה המוגשים בבקבוק ואף נמזגים היישר מהחבית.

נחזור לענייננו. באופן גס, הבירות מתחלקות לשתי קטגוריות:

א. לָאגֶר.

ב. אֵייל.

ההבדל הזה נובע מגורם אחד: סוג השמרים בו משתמשים בייצור הבירה. שמרי ה"לאגר" תוססים בחלקו התחתון של מיכל התסיסה ושמרי ה"אייל" תוססים בחלקו העליון, כאשר במקרה של ה"לאגר" סביבת הייצור צריכה להיות קרה יותר כדי שהשמרים יוכלו לעבוד. "הלוגם" יעדיף את הלאגר שלו אחרי יום עבודה מאומץ וסוחט, ולטובת האייל הוא יפנה יום עבודה. זה הכלל: לאגר מלווה את האוכל, ואוכל (לא יותר מדי) מלווה את האייל...

הייניקן. בירת פילזנר אופיינית.
(מקור: Pexels)
סגנון הלאגר הוא יותר קליל לשתיה. לרוב בירת הלאגר מסוננת, ולכן צלולה במראה שלה. בארץ נפוצות בירת הפילזנר, על שם העיר פילזן בצ'כיה, שהיא בירה בגוון בהיר יותר ומרירות מודגשת יחסית. בירות לדוגמא מהז'אנר: מכבי, קרלסברג, היינקן, סטלה ארטואה.

סוג נוסף הוא הלאגר הכהה, שהוא סגנון הרווח יותר במחוז בוואריה שבגרמניה. כשמה היא כהה יותר בגוון שלה, ומעט יותר מתוקה. בירה פופולארית בסגנון הזה היא גולדסטאר. קיים מגוון נוסף של בירות לאגר, למשל לאגר ענברי, שהוא הסגנון של טובורג.

סגנון האייל לרוב בא בצורת בירה לא מסוננת, ומגוון יותר בטעמיו. אחד מהוואריאציות הוא הפייל אייל (Pale ale) כלומר אייל חיוור, נוצר מרמת קליה נמוכה יחסית של הלתת. הפייל אייל מהווה בעצמו קטגוריה רחבה מאוד של בירה, כאשר סוג פופולארי מאוד הוא ה- IPA, כלומר India Pale Ale. מתכון בירה זה התפתח בעקבות משלוחי בירה לחיילי הצבא הבריטי בהודו, כשהיה צורך בבירה שתחזיק מעמד הרבה זמן. הבירה חוזקה עם תוספת כשות, וכך נוצר לה טעם מריר במיוחד, החביב על חובבי הבירה המתקדמים גם בזמן הזה.

בירת אייל נוספת היא האייל הבלגי, ובמיוחד הטריפל הבלגית החזקה מבחינת אלכוהול, שנוטה להיות יותר פירותית ממרירה. בבלגיה פופולארית גם בירת החיטה, שמיוצרת מלתת חיטה בנוסף ללתת השעורה ויש לה תכונות מעט שונות מהבירה הרגילה, כמו שהזכרנו בפוסט הקודם. בירת חיטה מיוצרת נוסף לכך גם במחוז בוואריה שבגרמניה, שם בעקבות נסיבות היסטוריות יש חוקים נוקשים בנוגע להוספת מרכיבים לבירה מעבר למתכון הבסיסי, בניגוד לבירת החיטה הבלגית בה מערבבים לעתים זרעי כוסברה וחומרי טעם נוספים.

בירת סטאוט של "גינס". מתקתקה וקרמית
(מקור: Pixabay)
הסגנון האחרון שנזכיר בהקשר של האייל הוא הסטאוט. הסגנון הזה, שנפוץ בעיקר באירלנד (ומהווה כמעט סמל לאומי לצד עלה התלתן והלפרקונים), נזכר בנפרד כי הוא כל כך שונה מבירה שגרתית, ומצדיק
קטגוריה בפני עצמו. הלתת שלו קלוי מאוד, ולכן הבירה היא שחורה. הסטאוט לרוב מתאפיין בקצף קרמי שמאוד מובחן מהבירות האחרות, וגם גוף הבירה עצמה והטעם שלה שונים מאוד מחוויית הבירה השגרתית והמוכרת, וניתן להרגיש דמיון מסויים לקפה שחור או לשוקולד. להבדיל מסגנונות אחרים, בקטגוריית הסטאוט מובילה היצרנית האירית "גינס", שהבירה שלה מוגשת במקומות רבים, ובפחית שלה קיימת טכנולוגיית ה-Widget, כלומר כדור פלסטיק קטן שמכיל בתוכו חנקן, וכאשר הפחית נפתחת החנקן יוצא ונוצר קצף ייחודי וקרמי המדמה את הקצף הנמזג מגרסת החבית של הבירה.

וואו... יצא פוסט ארוך למדי. זמן לבירה, איזו אחת בדיוק? קשה להחליט...
בכל מקרה - לחיים!

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

הבירור של תקומה, חלק ב': מי יהיה המפריד?

גם בבית היהודי וגם בתקומה מבינים שהזיווג לא ילך בניהם, הם אפילו מדברים ומתכוננים ליום שאחרי. אבל אף אחד מהם לא רוצה להיות זה שיפלג שוב את הציונות הדתית || פרק שני בסדרה. 

מרדכי שטכלברג || אקטואליה

מי יהיה המפריד? אורי אריאל ונפתלי בנט בעת החתימה על אחדות המפלגות
הראיון שנתן הבוקר (א') השר נפתלי בנט לרזי ברקאי בגל"צ, מראה יותר מכל על השוני שמתחדד בין תקומה לבין הבית היהודי. בראיון נשאל השר בנט על האם ברשימת המפלגה שלו יהיה מקום לאנשים בעלי נטיות הפוכות, ובנט השיב שאין מגבלות לחברי הכנסת וכל הזמן הם עושים חושבים במהלך הזה. 

זה בדיוק הבירור עליו כתבנו בשבוע שעבר שעושים בתקומה. האם הם מוכנים לרוץ במפלגה שפותחת את שעריה ללא יהודים ולאנשים שמצהירים על עצמם כעוברי עבירה, או שמא זאת מפלגה שהולכת בדרך התורה וההלכה. ובהחלט הדרך לפירוד בין המפלגות נראית קרובה מתמיד ובתקומה מתכוננים כבר ליום שאחרי.

אומנם שתי המפלגות מנסות להסתיר את זה, אבל זה יחסית ברור לכל. תקומה לא רוצה לרוץ עם הבית היהודי (במידה ויהיה להם אפשרות לרוץ במסגרת אחרת) ובבית היהודי לא רוצים לרוץ עם תקומה. כל מפלגה והסיבה שלה, כאשר את של מפלגת תקומה כבר פרטנו. אבל יש דבר אחד מאוד חשוב לשניהם – שלא הם היו המפלגים אלא המפלגה השנייה.

בשביל להבין את זה צריך לחזור שנתיים וחצי אחורה, לתקופה שלפני הבחירות האחרונות. אורי אריאל, יו"ר מפלגת תקומה, רצה לחבור לאלי ישי ולמפלגת יחד, ומחשבה דומה הייתה גם למספר 2 במפלגה, בצלאל סמוטריץ'. באחד מהראיונות איתו לאחר הבחירות סיפר סמוטריץ' על ההתלבטות עם רבותיו ומשפחתו עד שלבסוף החליט ללכת העצה שאמרה שהאחדות של הציונות הדתית מעל הכול. חברי תקומה בהצבעתם תמכו בעמדתו של בצלאל סמוטריץ והמפלגה המשיכה לרוץ יחד עם מפלגת הבית היהודי, למרות שבנט לא בדיוק רצה אותם כבר אז.

אז, בתקומה עוד הצליחו להגיע עם בנט להסכם מדהים מבחינתם, הפעם בנט כבר לא מוכן להיות פראייר. תקומה לא הביאו את האלקטורט המתבקש ומבחינתו הם מביאים נזק תדמיתי למפלגה. גם בתקומה מדבר כבר אורי אריאל בריש גלי על כך שהם מוכנים לרוץ בריצה נפרדת מהבית היהודי בבחירות הבאות במידה והוא לא יענה לבקשתם, כך אמר בתוכנית קלמןליברמן ברשת ב' לפני כחודשיים. דברים דומים הוא אמר גם בראיון שפורסם בשבוע שלאחר מכן בעיתון החרדי 'בקהילה', שם הוא גם אומר שאם תהיה אפשרות הוא מוכן לרוץ עם החרדים (הכוונה כמובן היא למפלגת יחד של אלי ישי, אותה המפלגה שהם לא רצו לרוץ איתה בבחירות הקודמות).

והם בהחלט מתכוננים לכך.
זאת הסיבה שבתקומה שלפו בחודשים האחרונים את המותג הישן והמוכר 'האיחוד הלאומי' והתחילו להשתמש בו הרבה יותר משבעבר. תקומה אינו שם מוכר, בניגוד לאיחוד הלאומי שרצה במשך שנים תחת השם הזה עד פירוקה בבחירות בתשע"ב. אומנם יש להם את הזכויות על השם, אבל איחוד, כיום, אין שם בכלל וזה מורכב רק מחברי תקומה.

לכן כל צד מנסה עכשיו להראות כאילו הוא רוצה את האיחוד והשני את הפירוד. תקומה מדברים על אידאליים שהם הבסיס לאחדות, ואילו בבית היהודי מתעקשים על קיום פריימירז שווה מבלי לתת שריונים לחברי תקומה. אורי אריאל, שכאמור לא רצה את האיחוד, כבר מוכן לפרישה אבל הוא מתמהמה כי הוא לא מעוניין שיציגו אותו כאחד שפילג את האיחוד של הציונות הדתית. גם הוא וגם בבית היהודי מבינים שהציבור לא אוהב את ההתפלגות הזאת, ומי שאשם בה עלול לשלם על כך את המחיר בבחירות. גם אם יהיה מדובר באלפי קולות בודדים שכנראה יהיו מאוד משמעותיים.

לעומת זאת סמוטריץ יושב על הגדר. הוא ממתין לראות איך הדברים מתפתחים. האידיאולוגיה חשובה לו והפעם הוא כבר פחות יתמוך בריצה משותפת של תקומה יחד עם הבית היהודי. אבל מצד שני זה נראה שהוא התמכר לעשייה הפרלמנטרית והוא לא יוותר עליה בקלות ולכן הוא הודיעה שהוא מוכן לרוץ בפריימריז של הבית היהודי. בשנתיים שלו בכנסת הוא זקף לעצמו לא מעט הצלחות שקידמו אותו בהרבה, ולאחרונה הוא גם זכה למוביל ברשימה של הפוליטיקאים הדתיים בכנסת, ע"פ הכתבים הדתיים. לכן, במידה והאיחוד הלאומי ירוץ ברשימה נפרדת לא בטוח בכלל שסמוטריץ יצטרף אליו בדיוק מהידיעה שריצה שלו בבית היהודי תביא אותו למקום גבוה, ואילו האיחוד הלאומי ככל הנראה לא תעבור את אחוז החסימה, למרות שאורי אריאל משוכנע בכך.

דבר נוסף שנלקח בחשבון הוא שגם לאיחוד הלאומי אין למי להצטרף. מפלגת יחד עלולה לשאול אותם איפה הם היו בבחירות האחרונות כאשר הם רצו לרוץ ביחד ובמקום זה הם נשארו אצל בנט. זה יבוא לידי ביטוי במיוחד עם מפלגת עוצמה יהודית, שנזרקה מהאיחוד הלאומי לפני חמש שנים, תזדרז להצטרף לבלוק טכני נוסף עם מפלגת יחד. מבחינת אורי אריאל (סמוטריץ מביא אלקטורט כך שאליו זה פחות נוגע, וגם הוא לא היה בימים שתקומה נפרדו מהתקווה ומא"י שלנו) הוא סגר על עצמו כבר בעבר את דלתות העתיד.

מי שמנסה לפטור את הבעיה זה מי שהגיע מתקומה ומכיר היטב את המערכת, הרב בן דהן. על פי הצעה שהוא גיבש, מפלגת הבית היהודי תשריין את אורי אריאל הוותיק ואילו שאר אנשי תקומה שרוצים להיכנס לרשימה יאלצו להתמודד בפריימריז של המפלגה כמו כולם. לסמוטריץ זה לא אמור להפריע, הסיכוי שהוא לא יתברג במקום גבוה במפלגה, נמוך מאוד, אבל לאורי אריאל שיש לו הרבה פחות סיכוי ישוריין מקום במפלגה, ואז זה יהיה בדיוק כמו שריון שבנט רוצה להעניק לאנשים שונים שלטענתו יתנו צבע למפלגה.

כך שלסיכום לא מדובר רק באידאולוגיה. שתי המפלגות הבינו שהזוגיות בניהם כבר לא תלך, שעל אותו ההסכם שעליו דובר שיחתמו שתי המפלגות על מנת להזדווג לרשימה אחת, הם כבר כנראה לא יחתמו לעולם. עכשיו הקרב הוא מי שיבור את מי ומי יזרוק את מי, ונדמה שעל הקרב הזה אף אחד לא מתכוון לוותר, אבל הם מתכוננים היטב ליום שאחרי.

בשבוע הבא: חלומות מתוקים

יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

הבירור של תקומה: הבית היהודי לאן? - חלק א'

וועידת האיחוד הלאומי שמתכנסת הערב היא עוד שלב בבירור שעובר על המפלגה בייחס לריצה המשותפת עם הבית היהודי. קווים אדומים, צירוף חילונים והתמודדות בפריימריז הם רק חלק מהדברים שבתקומה מבררים || פרק ראשון בסדרה. 

מרדכי שטכלברג || אקטואליה

נתחיל מהסוף.
מחפשים כיוון. אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ
הערב (ג') מתכנסת בירושלים וועידת מפלגת האיחוד הלאומי שבמרכזה חשיפת התכנית המדינית שחיבר ח"כ בצלאל סמוטריץ להתמודדות עם הערבים. לא, לא מדובר באיחוד מחדש של תקומה עם המפלגות מהם היא פרשה לטובת הבית היהודי, אלא מדובר במפלגת תקומה של אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' שמחשבת מסלול מחדש משתמשת בשם המוכר. זה כבר כמה חודשים שהברור הזה נמשך שברקע מתקיימת מתיחות רבה עם יו"ר מפלגת הבית היהודי, השר נפתלי בנט, על הדרך שבה המפלגה צועדת ומה הוא מייעד לה.

עד כמה המתיחות גדולה? אם בוועידה הקודמת, שהתקיימה לפני כשנה נפתלי בנט היה אורח הכבוד של הוועידה, אז הפעם לא רק שהוא לא יהיה, אלא שהפעם הכותרת המרכזית של האירוע תהיה ברכה מצולמת ששלח ראש הממשלה לכבוד הוועידה המתכנסת. זה אחרי שלפני מספר שבועות יצאו אריאל וסמוטריץ בקריאה לראש הממשלה שלא להתפטר בגלל החקירות שמתנהלות נגדו, כפי שיש מי שלוחץ עליו. עכשיו הם משתפים פעולה להעביר ביחד כל אחד את המסר שלו לנפתלי בנט.

ועכשיו נחזור להתחלה - 

נדמה שהדיון בין הבית היהודי לבין תקומה כבר נחרש מכל כיוון אפשרי, וזאת אכן האמת. כבר חמש שנים עברו מאז שהמפלגות חתמו על כך שהם יתאחדו, וזה עדיין לא קרה. גם למרות שבאמצע הייתה מערכת בחירות נוספת שבהם הם רצו ביחד, זה עדיין לא הוביל לאיחוד מלא בין המפלגות. 


הבית היהודי טוענים שסמוטריץ' לא שונה מיוגב ואריאל לא שונה משקד. כמו שהם מתמודדים בפריימריז גם הם יכולים להתמודד בפריימריז. מנגד אומרים בתקומה שכמו שלינון מגל ואלי אוחנה, שלא היו נבחרים  סתם כך בפריימריז במפלגה, נתנו שיריון כך גם להם יכול להיות מגיע שיריון.


אבל הטענה של חברי תקומה לא מסתכמת בזה. על כך שהם יתמודדו בפריימריז הם מוכנים להתפשר, אבל על כך שיוצנחו אנשים נוספים שהבית היהודי הוא לא בהכרח הבית הטבעי שלהם, לזה הם כבר פחות מוכנים. מה שהם מבקשים מהבית היהודי זה הסכמות על האידאולוגיה של המפלגה. או במילים אחרות הם שואלים: הבית היהודי לאן?

והם לא שואלים את זה סתם.
בתקופה האחרונה בנט מרבה להתבטא בכך שהוא מעוניין לפתוח את מפלגתו לקהלים חדשים ושהוא רוצה עוד לפחות חמישה ח"כים כמו איילת שקד במפלגתו. במפלגה שעומדת כיום על תשעה מנדטים בסקרים, זה אומר רוב של ח"כים שאינם בהכרח מייצגים את ערכי הציונות הדתית.


וזה לא רק דיבורים. בנט נמצא בקשרים אדוקים עם הקהילה הדרוזית בישראל והוא היה שמח לראות אותם משתלבים במפלגתו. גם לבדואים מפרגנים לאחרונה לא מעט בבית היהודי עם אותה התקווה. כמו כן כבר בפריימריז הקודמים רצה לרשימה אנט חאסכייה, ערביה אוהבת ישראל. וזה מלבד מספר החילונים כדגומת מגל ואוחנה שבנט מחפש להוסיף למפלגה על מנת לייצר את מפלגת השלטון שתביא אותו לתפקיד שהוא כ"כ רוצה.

וזה לא שיש בעיה עם שקד או מגל. גם חאסכייה היא באמת אוהבת את עם ישראל ונאמנת לה וכך גם חלק מהדרוזים. אלא שהשאלה היא מה הכיוון של מפלגת הבית היהודי? האם היא מפלגה מגזרית שדואגת לערכי הציונות הדתית או שהיא מפלגה כללית שרוצה להגיע לשלטון ע"י ייצוג של כלל אזרחי ישראל.

הכיוון של בנט הוא ברור - הוא מעדיף את המפלגה הכוללת ואת השלטון. יתרה מכך, הצד התורני של המפלגה הורס לו לא מעט את התדמית הזאת, והוא לעיטים היה שמח מאוד להיפרד מהם ולהמשיך הלאה בדרך שלו. במיוחד לאור העובדה שהם לא בדיוק הביאו את הסחורה בבחירות האחרונות.

לכן בתקומה רוצים להגיע בעיקר לחתימה על הסכמים אידאולוגיים, הרבה יותר משהם רוצים להגיע לעוד כיסא שמשריינים להם ברשימה. הם מבינים שבינתיים רק דרך הבית היהודי יש להם סיכוי להשפיע, אבל אם הם לא יסכמו איתם את הנושא האידאולוגי, אז עצם ישיבתם בממשלה לא תועיל בהרבה.

בסופו של דבר אם סמוטריץ' ירצה להתמודד בבית היהודי בפריימריז, אין ספק בכלל שהוא יתברג גבוה (בניגוד אולי לאריאל), אלא שהפחד שלו זה שבסופו של דבר באמצעות הקהלים החדשים שבנט מנסה להכניס, והכוח שיש לו במפלגה על מנת לעשות את זה, סמוטריץ אולי ימצא את עצמו במקום הרבה יותר נמוך ממה שהוא זכה לו בגלל שבנט פוחד ממנו וממה שהוא מייצג, שלטענת בנט פוגע במפלגה.

בימים הקרובים עוד נראה מן הסתם את הדיון הזה בין שתי המפלגות עוד נמשך. אבל את הדיון הזה צריכה לערוך גם הציונות הדתית, האם היא מחפשת מפלגה שתדאג לה, או שמא היא מחפשת רק שיהיה כיפה לראשו של ראש הממשלה?

בשבוע הבא - המריבה מי יפריד