אבי גבאי רק התחיל את כהונתו כיו"ר מפלגת העבודה וכבר יש מחלוקות קשות בינו לבין המפלגה || הרצון לצמצם את הממשלה מסיבות תקציביות הוא מגוחך || ושלושים ושלוש שנים למערכת הבחירות שהובילה לממשלת אחדות וסיימה בתרגיל המסריח.
שלומי פיוטרקובסקי || אקטואליה
והשבוע נעזוב את הליכוד ואת ראש ממשלתינו ונעבור לעבודה מפלגת האופוזיציה הראשית.
למי שלא זוכר לפני כחודש העבודה בחרה יו"ר חדש, אבי גבאי. וכמו כל יו"ר מפלגה גם אבי גבאי מנסה לשנות את כללי המשחק כך שיוכל לחזק את כוחו במפלגה.
צריך לזכור הרצון של יו"ר מפלגה לחזק את כוחו הוא הרבה יותר מבסיסי, הוא מהותי וקיומי לצורך יכולתו לשלוט במוסדות וברשימה וככה לבוא עם רשימה של אנשים שיכולים לנצח בחירות, הן ברשימת המפלגה והן במוסדות והסניפים.
מה הבעיה? האיזון הקדוש.
בסוף מפלגת העבודה כמו אחותה הליכוד (ואולי גם הבית ומרץ) היא מפלגה עם מסורת ומוסדות חזקים שרוצים גם לשמור על כוחם. יו"ר הולך ויו"ר בא והמפלגה צריכה להישאר גם אחרי (מזכיר את העיי חורבות שהשאירו אחריהם כל אחד במפלגתו שרון וברק).
וככה עוד לפני ועידת מפלגת העבודה כבר יש מחלוקת קשה בין המזכ"ל ליו"ר על החוקה, ובראש השינויים שני שריונים בעשירייה הראשונה (ברק וליבני?) ושנים בשנייה והשלישית סה"כ 4. וביטול השריון המסורתי במקום ה7 למזכ"ל, ובכלל פגיעה משמעותית בסמכויות המזכ"ל (שצריך לזכור שלא תמך בגבאי בשני הסיבובים).
בימי חיליק בר והרצוג הקפידו השניים לבוא תמיד עם הצעה מאוחדת לוועידות. מעניין אם פה זו תהיה המחלוקת הפומבית הראשונה בין השניים. צריך לזכור שלא סביר שמפלגה תדחה הצעת יו"ר במיוחד בהצבעה גלויה וכשזה יו"ר נבחר לפני הבחירות. אבל אם בכל זאת המפלגה תדחה את ההצעה תהיה זו הצבעת אי אמון מהדהדת וקשה מאוד שתפיל את העבודה בחזרה לקרשים.
נחכה ונראה.
נקודה למחשבה:
כמו שאמרנו בנקודה הקודמת היום נעזוב את ראש הממשלה ונתמקד בשרים, כיום יש שתי שיטות להרכבת ממשלה:
אחת שנהוגה לדוגמא בארצות הברית זה ממשלה מקצועית, לאחר שנבחר ראש ממשלה (או אפילו כבר לפני כחלק מהחבילה) הוא ממנה שרים מחוץ לפוליטיקה אנשי מקצוע בתחומם שיכהנו כשרים. השיטה הישראלית שונה, בישראל הממשלה מורכבת מפוליטיקאים (לעתים אנשי מקצוע מטעמם עיין ערך יעקב נאמן, דניאל פרידמן ועוד) שממנים תחתיהם מנכ"ל משרד שאמור להיות יותר מקצועי (בחלק מהמשרדים לפי חוק ממונה סמנכ"ל משרד שהוא איש מקצוע שנבחר במכרז, להבדיל מהמנכ"ל ששם זו רק המלצה אבל בפועל זה משרת אמון, כלומר נבחר על דעת השר וזהו).
מה יותר נכון? ודאי יגידו כולם עדיף אנשי מקצוע.
ויכוח פילוספי ישן עוסק בשאלה האם יש תפיסת מציאות טובה אחת או לא, כלומר אם ניקח את שני אנשי החינוך לדוגמא הכי בכירים בעולם ונשאל אותם שאלות מקצועיות האם התשובה שלהם תהיה אחידה?ליהדות יש תשובה על זה "70 פנים לתורה" יש אמת אחת אבל כדי לגלות אותה יש 70 פנים. הדרכים להגיע לאותו יעד שונות ולכל אחד תפיסה שונה.
ההנחה ששר מקצועי יחליט החלטה יותר נכונה משר שמייצג ציבור לא בהכרח נכונה, ההנחה שהאמת יושבת במגדל השן לא מקובלת ביהדות (רק מזכיר שבסנהדרין מתחילים מהקטן כדי שהוא יוכל להגיד את דבריו ללא מורא ובסופו של דבר דעתו של כל דיין שווה אותו דבר). ביהדות יש כלל "אחרי רבים להטות" חכמת ההמונים מדויקת יותר מחכמת מגדל השן ולכן לטעמי אין שום יתרון לשר מקצועי על פני שר פוליטי שחייב את כוחו לציבור (בהנחה שהוא לא שחצן ומתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום).
נקודה קטנה על גודל הממשלה, הרצון לצמצם את הממשלה מסיבות תקציביות מעט מגוחך, הבזבוז הכספי שיש בלשכת שר הוא להערכתי כ3 מיליון בשנה (לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ2015. צריך להוריד מזה הרבה כי לרוב זה שר שהוא ח"כ כך שחלק ממשכורתו וחלק מעלות רכב השרד גם ככה הייתה משולמת), סכום לא קטן אבל ללא ספק לא משהו שבכלל רואים בתקציב מדינה ואם זה מה שיעזור ליציבות הממשלה ללא ספק זה שווה את זה. אם רוצים לחסוך כסף צריך לסגור משרד שלם, ונראה למי יש אומץ לפטר עובדים ולסגור משרד ממשלתי שכבר קיים.
אשמח כמו בכל שבוע לתגובתיכם בעניין זה, ניתן גם להציע רעינות על איזה נושאים להעמיק במדור הזה.
נקודה מהעבר
ט"ז אלול התשמ"ד, זוהי הפעם האחת והיחידה בה שמעון פרס נשבע אמונים כראש ממשלה נבחר, ראש הממשלה של ממשלת ישראל ה21.
הכנסת ה11 נבחרת מוקמת הממשלה ה21 "ממשלת האחדות הלאומית בראשות פרס ושמי כשפרס הוא ראש הממשלה ושמיר שר החוץ ואחרי זה מתחלפים. ההסכם מת בתרגיל המסריח בו ניסה שמעון פרס להרכיב ממשלה חלופית עם החרדים וככה להדיח את שמיר.
התוצאה בסוף הייתה הליכה לבחירות שבסופם הוקמה שוב ממשלת אחדות רק שבראשה עמד שמיר לבד ופרס הסתפק בתפקיד מ"מ רוה"מ ושר האוצר. אגב מי שכינה את התרגיל של פרס כ"תרגיל המסריח" היה לא אחר מיצחק רבין..

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב בצורה מכובדת