רגולציה חונקת ובלתי מאוזנת

מאז שהוקם ערוץ 20 הוא נאבק על הזכות לשדר כמו כולם, אבל המשבצת שלו כערוץ מורשת מערימה עליו קשיים. חקיקה פשוטה יכולה לעצור את זה, אבל הפוליטקאים גוררים רגליים.  

מרדכי שטכלברג || אקטואליה

באיום סגירה. ערוץ 20 (צילום מסך)

כבר שנים שחלק גדול מהציבור הישראלי מרגיש שאין לו ייצוג בתקשורת. הוא מרגיש שאמנון אברמוביץ ורביב דרוקר אינם מייצגים את השקפת עולמו. גם כתבים דתיים שנכנסו לברנז'ה, עדיין לא ברמת השפעה מספקת בכדי ליצור איזון אמיתי.

אבל אז הוקם ערוץ 20. אחרי שנים של כניסה לרשת ולרדיו, הגיע התור של הטלוויזיה להכיל בתוכה גם ערוץ שמדבר בשפה אחרת. הערוץ אומנם הוקם על המשבצת של הייעוד לערוץ מורשת, אבל המטרה של הערוץ מיום יווסדו הייתה אחרת - לתת מענה תקשורתי אחר לרבים שחפצים בכך. אלא שהיום, שלוש שנים אחרי, עתיד הערוץ לא ברור, ואתמול (ד') דווח בדה-מרקר שבמועצת הכבלים יש מי שמכוון כבר לסגור אותו, ואפילו ממליץ על כך.

לפני כשנה וחצי הוזמנתי במסגרת מסוימת לביקור באולפנים של ערוץ 20 ברמת החייל שבתל אביב. בשיחה מקדימה שערך לנו סמנכ"ל התוכנית של הערוץ, משה כ"ץ, הוא סיפר לנו כבר אז על המאמצים הרבים שמפעילים על מנת לסגור אותם. לדבריו, זה לא התבטא רק בלחפש אותם על כל דבר שעובר על הרישיון שלהם, אלא גם על דברים שבכלל לא קשורים כמו עתירה נגדם שלא יכולו לפרסם חדשות באתר ובדף הפייסבוק שלהם.

כאן המקום להגיד שאכן ערוץ 20 בהחלט לא מייצג רק מורשת. רוב התכניות הקבועות שלו הם תכניות אקטואליה. אבל, ערוץ ייעודי לא יכול לשרוד מבלי להוסיף דברים שהם מעבר לייעד שלו. קחו לדוגמה את ערוץ 24 שהוא כבר ממזמן הרבה יותר מערוץ מוסיקה, הוא הרבה יותר מזה. בדיוק בגלל זה בתנאי הזיכיון של הערוץ יש להם אפשרות להגיש בקשה לשדר חדשות. ואכן, הערוץ ביקש וקיבל את האישור ואפילו הוא החל לגייס כתבים ומגישים חדשים, אלא שכל מיני דברים מפריעים עד שהם יכולו לצאת במהדורת חדשות משלהם.

אגב חדשות, אם נשים לב נראה שכל הבעיות שעושים לערוץ זה סביב החדשות. נגד התכנית הכלכלית (שירדה לפני מספר חודשים) של הערוץ אף אחד לא טען שזה לא מורשת. גם לא נגד תכניות הבישול או הטיולים שלא בהכרח נכנסים למשבצת הזאת. אלא שלמשהו יש בעיה דווקא עם כך שיש פתאום ערוץ שמייצר חדשות ונוגס בהם עם אג'נדה אחרת. לכן, לא מפתיע שמי שעושה לערוץ את רוב הבעיות אלו המתחרים מערוץ 10, אותו ערוץ שכמעט עמד בפני סגירה בעצמו עד שהצילו אותו אחרי שהם נלחמו על חופש הביטוי. עכשיו לא מפריע לו לפגוע בערוץ אחר.

טלוויזיה בשפה אחרת. חדר הקונטרול של ערוץ 20. צילום: הכותב 

למעשה, ע"פ נותני מבקר המדינה בשנים בין 2006 ל 2008 הפרו הערוצים 2 ו-10 את התנאים שלהם 336 פעמים. בפועל הם נקנסו רק על שלושה מהמקרים האלו. אם משווים את זה לקנסות של ערוץ 20 על כל הפרה הכי קטנה, אנחנו מגלים שאצל האחרונים אין הנחות ואין הקלות. בשבע עניים הם נבדקים ולכף חובה פעם אחר פעם הם נידונים.

האמת היא, שאת הבעיה של הערוץ אפשר לפתור בחקיקה פשוטה מאוד שתגרום לכך שהערוץ יוכל לשדר בחופשיות ללא ריגולצייה שמאיימת עליו כל הזמן. 

אלא שבנתיים בעוד בערוץ 20 מחכים להקלות, הממשלה מצידה גוררת רגליים. זאת אותה הממשלה שמתלוננת לא פחות מאיתנו על כך שהתקשורת לא מייצגת את השקפת העם ומסקרת את פעילות הממשלה בצורה מגמתית. הרי רק לפני חודש וחצי התראיין ראש הממשלה אצל שניים משדרני הערוץ ואמר שם שהראיון אצלם כי הם היחידים שנותנים לו לסיים משפט. אם כך, למה מתעכב ראש הממשלה, שהיה עד לפני כמה חודשים גם שר התקשורת, לפתוח את שוק התקשורת בישראל ובכך להקל על ערוץ 20?

אלא שהתשובה לכך היא פשוטה. נוח לנתניהו, ולממשלה בכלל, שיש לו את התקשורת שתוקפת אותו משמאל. זה מביא לו כך יותר מנדטים. ערוץ ימני אולי ייצג עשייה, אבל הוא פחות ישרת את האג'נדה שהתקשורת שמאלנית שרוצה להפיל את הממשלה.

עד ששם יתעוררו, ערוץ 20 כבר התחיל את מלחמת ההישרדות שלו. אחרי סגירת ערוץ 7 והניסיון להגביל את ישראל היום ולפגוע ברדיו גלי ישראל, היה ברור שכל האש תופה בבוא העת גם לערוץ 20. מעניין אם גם עכשיו כל הדוגלים בחופש הביטוי יעמדו לצד הערוץ ויאבקו יחד איתו, כמו שהם עמדו עכשיו לצד כתב אל-ג'זירה שרצו לשלול ממנו את תעודת העיתונות שלו. (וכאן המקום לציין לשבח את עיתון הארץ שאת תור המערכת שלו הוא הקדיש הבוקר במאמר נגד סגירת הערוץ).

עד אז, תצביעו בשלט, תצפו בערוץ 20, זה שווה את זה.